בני זוג חד מיניים יחתמו הסכם ממון כמשפחה בבית המשפט

בני-זוג, בני אותו מין, כיום יכולים לגשת לבימ"ש למשפחה ולבקש את אישורו של הסכם ממון ולהסדיר את כל היחסים הרכושיים ביניהם לרבות כל הכרוך בגידול ילדים משותפים.

 

בתיק שנדון בבימ"ש למשפחה בת"א נדון בפני כבוד השופט יהודה גרניט נדון מקרה של בני זוג הומוסקסואלים החיים ביחד כמשפחה  ומנהלים משק בית משותף מזה    כ-19 שנים, כאשר איש מהם אינו נשוי לאחר (להלן:"בני-הזוג") בני הזוג פנו לבימ"ש למשפחה בבקשה לאישור "הסכם ממון" אשר נערך ביניהם.

 

בני הזוג החליטו להרחיב את התא המשפחתי ולממש את רצונם להיות הורים, והגיעו להסכם גישור עם אימם של הקטינים שהיא תהרה לאחד מבני הזוג, כאשר מהריון זה נולדו תאומים.

 

לקריאת הפוסט במלואו – הליך גישור

 

הכותבת הינה עורכת דין לגירושין

החלטת השופט: ניתן לבדוק מי האב גם ללא הסכמת הנבדק

בחודש שעבר דחה בית המשפט המחוזי בבאר שבע בקשת ערעור על החלטת בית משפט לענייני משפחה באשדוד (כב' הש' שרית גולן, ס.נ), לפיה חויב הגבר לבצע, על אף התנגדותו, בדיקה גנטית לקשרי משפחה במסגרת תביעת אבהות שהוגשה נגדו. דחיית הערעור על ידי בית המשפט המחוזי מקנה להחלטה משנה תוקף תקדימי, היות ובדיני המשפחה בישראל נוהגים להשתמש בבדיקת האבהות ככלי משפטי מחייב רק לעתים נדירות.

תביעת האבהות הוגשה, בעקבות טענתה של האם כי הגבר הוא אביו הביולוגי של בנה (בן ה- 16 כיום), שנולד במהלך קשר רומנטי של מספר שנים. המעניין במקרה זה, הוא שהגבר, על פי פסק הדין, אינו מכחיש את אבהותו ומתייחס לנער  כבנו לכל דבר ועניין וכך גם הנער אליו.

הגבר התנגד לבדיקת אבהות וטען כי האם הגזימה בפני בית המשפט כשתיארה את חוזקו של הקשר הרומנטי ביניהם וכי מעולם לא קיים עימה מערכת יחסים מחייבת. הגבר אומנם הודה כי התגורר עם האם לפרקים, סייע לה כספית בתדירות חודשית, תמך בה בתקופת ההיריון ואף נתן הלוואה למימון ברית המילה. הגבר גם הודה כי נקשר אל הקטין, אוהב אותו כבנו, תמך בו לאורך כל חייו ותומך בו גם היום.

האמת עשויה להזיק

בכתב ההגנה טען הגבר כי הוא נוטה להאמין שהקטין הוא בנו, אם כי אינו בטוח בכך הואיל ולטענתו האם קיימה מערכת יחסים גם עם גברים אחרים. בבסיס התנגדותו לבדיקת האבהות עומדת הטענה שאין זה מטובתו של הנער לברר את האבהות ע"י בדיקה גנטית

לקריאת הפוסט במלואו – עורך דין לגירושין

עו"ד אירית רייכמן מתמחה בדיני משפחה ובעריכת הסכם גירושין והליך גישור

פול מקרטני התחתן – למה צריך לערוך הסכם ממון

לפני שבוע התבשרנו כי זמר החיפושיות לשעבר, פול מקרטני בן ה- 69, התחתן במזל טוב בפעם השלישית עם ננסי שבל היהודייה. לצד החגיגה, הצהובונים האנגלים וגם התקשורת העולמית, עסקו בשאלה מדוע מקרטני,  אחד מהמוסיקאים העשירים בעולם, בחר שלא לערוך הסכם ממון עם אשתו הטרייה. הסוגיה קיבלה משנה תוקף, היות ובנישואיו הקודמים לדוגמנית הת'ר מילס, הוא נאלץ לשלם לה מעל ל- 50 מליון דולר לאחר שהשניים התגרשו (וזאת לאחר שהיא דרשה לא פחות מ- 250 מליון!).

מקרטני טען שהוא עדיין מאמין באהבה ולכן הוא לא צריך לעגן את הנישואין בהסכמים למיניהם ע"י עו"ד להסכם ממון. הציניקנים יאמרו שהיות ושבל באה ממשפחה אמידה, הוא לא חושש שהיא תחמוד את כספו. יכול להיות שהמחשבה של הזמר האנגלי קצת תמימה ויכול להיות שלא, אבל בכל מקרה תמיד יש לשקול בכובד ראש את סוגיית עריכת הסכם ממון לפני החתונה – לצד היתרונות וגם החסרונות הטמונים בה.

 

עריכת הסכם ממון לפני נישואין  - תופעה שכיחה

בדור האחרון, גיל הנישואין עלה בקרב גברים ונשים כאחד ולכך השלכות רבות, המתבטאות, בין היתר, בתחום הכלכלי. זוגות רבים מגיעים ליום חתונתם כשהם אמידים או בעלי רכוש עליו הם מעוניינים להגן, או לחילופין, כאשר מדובר בבן או בבת להורים אמידים, הם מעוניינים להבטיח את כספם.

 

לקריאת הפוסט במלואו – עורך דין להסכם ממון

מה עם הירושה? בית המשפט קבע – הסכם ממון איננו תחליף לצוואה

בתאריך 11.9.2011 ניתן פסק דין תקדימי על ידי בית המשפט המחוזי אשר דן בשאלה האם הסכם ממון יכול לשמש גם כצוואה  בעת פטירתו של מי מהצדדים? פסק דין חדש של השופטת צילה צפת בבית המשפט המחוזי בבאר שבע, צריך להדליק נורה אדומה לכל אלו אשר דוחים או מותרים על חתימה על הסכם ממון וכתיבת צוואה. על כך במאמר הבא.

מובא ע"י עו"ד לגירושין, אירית רייכמן

הערעור לבית המשפט המחוזי הוגש על ידי ילדיו של אדם, אשר התאלמן בשנת 1996. לאחר מות אמם, ויתרו הילדים על חלקם בירושת אימם לטובת אביהם והעניקו לו את הזכויות המלאות על דירת הזוג. בשנת 1997, נישא מחדש האב בנישואים אזרחיים וחתם על הסכם ממון עם אשתו החדשה, אשר מבהיר כי אין לאשתו בחייהם המשותפים של השניים, משום זכות בדירתו של האב.

מסע התביעות החל לאחר  פטירתו של האב בשנת 2008, לאחר שהוא לא השאיר אחריו צוואה.

כאשר הגישה אלמנתו של האב בקשה לצו ירושה, הכולל חצי מעזבונו, לרבות הדירה, דחה בית המשפט למשפחה את התנגדותם של בני המשפחה וקבע כי אשתו החדשה של האב  יורשת גם את זכויות המנוח בדירה.

לקריאת הפוסט במלואו – הסכם גישור

בית המשפט חייב סרבנית גט בתשלום פיצויים לבעלה

לא מעט אנשים אשר הורגלו לראות את המושג "סרבן גט" בכותרות, יופתעו לדעת שתופעת סרבניות הגט קיימת גם היא. במקרה שלפנינו, בני זוג שהיו נשואים במשך 33 שנים, כאשר לאור עקרות האישה – לא הצליחו להביא ילדים לעולם ולאור כך רצה הבעל, למורת רוחה של האישה, להתגרש.

מובא ע"י עורך דין לגירושין, אירית רייכמן

 

 

בקשתו הראשונה של הבעל לגירושין, עלתה כבר בשנת 1986, על רקע עקרותה של האישה ואי היציבות שביחסיהם. באותה עתירה, דחה בית הדין את התביעה ושלח את הגבר בחזרה לביתו להשכין שלום בית וסגר את התיק.

בשנת 2003, נפרדו בני הזוג באופן סופי (הסכם גירושין) והגבר פנה שוב לבית הדין לחיוב האישה בגט. במקרה זה שוב טען הגבר כי הסיבה לכך היא עקרותה של האישה. בתגובה, סירבה האישה לגירושין.

בתאריך 7.7.2004, נבחנה מחדש עילת הגירושין לפי טענות הצדדים ובית הדין קבע כי האישה מחוייבת לקבל את הגט: "הואיל ועל פי הבדיקות שערכו הצדדים מתברר כי הבעל יכול להביא ילדים לעולם והאשה אינה יכולה להביא אלא אם כן תעבור ניתוח אשר מסכן אותה, ולכן חייבה לקבל גט לאלתר ולפתוח תיק לסידור גט".

 

לקריאת הפוסט במלואו – עו"ד מגשר

בוגדים בבני הזוג? אולי תצטרכו לשלם פיצויים

בחודש יולי האחרון, הכיר לראשונה השופט אסף זגורי מבית המשפט לענייני משפחה בטבריה, בזכותו של הבעל להגיש תביעת פיצויים, כנגד אשתו אשר בגדה בו וקיימה יחסים עם אחר בזמן שהיו נשואים. (הסכם גירושין)

מובא ע"י עו"ד לגירושין אירית רייכמן

עד כה, שופטים נהגו לדחות על הסף תיקים מסוג זה, בטענה שאמנם הצד שבו "בגדו" מרגיש נפגע, אך פירוקה של זוגיות הוא תוצאה של משוואה מורכבת בהרבה מאשר "אשם" של צד זה או אחר.

 

 

במקרה המדובר, הבעל  ביקש לחייב את אשתו לשעבר, לה היה נשוי במשך 17 שנים, – עד שנת 2010, בתשלום פיצויים בגין הפרת תנאי הנישואין, תוך בגידות מרובות בו. מתוך החלטת במ"ש ן: "לדבריו, התנהגותה של  המבקשת משך נישואיהם ובעיקר העובדה כי קיימה יחסים עם גברים אחרים בעת נישואיהם הסבה לו נזקים בלתי הפיכים בדמות כאב וסבל, עגמת נפש, טיפוליים פסיכולוגיים בגין נזק נפשי, אבדן הנאת החיים, מתח וכדומה".

 

לקריאת הפוסט במלואו – הליך גישור

אירית רייכמן – על חוק המקרקעין והתייחסותו לסוגיות רכוש בגירושין

חוק המקרקעין, תשכ"ט-1969 מסדיר את סוגית משפטיות רבות, כך לדוגמא סוגי הזכויות הקיימות במקרקעין. בתוך כך, גם במסגרת הליך גירושין (הסכם גירושין)בין בני זוג יש לשים לב להוראותיו הרלוונטיות של חוק המקרקעין העשויות להשפיע על סוגית חלוקת הרכוש בין הצדדים.

 

 

יש לציין כי הפניה לחוק המקרקעין תהיה כמובן כאשר במסגרת המחלוקות בין הצדדים נמצא נכס מקרקעין, אשר במרבית הפעמים מדובר בבית המגורים המשותף של הצדדים.

 

 

עו"ד לגירושין אירית רייכמן, מגשרת ונוטריון, בעלת משרד עו"ד המתמחה בדיני משפחה, ירושה וצוואה מסבירה כי חוק המקרקעין מתייחס לסוגית הרכוש של דירת המגורים של בני הזוג.

 

לקריאת הפוסט במלואו – עו"ד אירית רייכמן

אירית רייכמן – המשמעות הכלכלית של העברת דירת הצדדים במסגרת הליך גירושין

במסגרת הליך גירושין פעמים רבות עולות סוגיות הקשורות במקרקעין וזאת במסגרת חלוקת הרכוש של בני הזוג. במצב זה, מתווספות סוגיות משפטיות נוספות לתוך המטריה של דיני המשפחה ואחת מהן הינה השפעתו של חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), תשכ"ג-1963 (להלן: "חוק מס שבח") על הליך הגירושין.

 

 

עו"ד אירית רייכמן, מגשרת ונוטריון בעלת משרד עו"ד המתמחה בדיני משפחה, צוואות וירושות מבהירה מס' סוגיות הקשורות בהליך גירושין וחוק מס שבח, כמובן כאשר לצדדים נכסי נדל"ן אשר במסגרת חלוקת הרכוש ביניהם נדרשים להסדיר את סוגיות המס הנלוות לכך.

 

לקריאת המשך הפוסט – עו"ד אירית רייכמן

 

אירית רייכמן, משרד עורכי דין ונוטריון – דיני משפחה וגישור

עו"ד אירית רייכמן – כיצד גישור יכול לעזור גם לכם

מאת: אירית רייכמן

על רקע תופעת הסחבת המתמשכת שהפכה למנת חלקם של כמעט כל בתי המשפט בישראל, הופך תחום הגישור לאלטרנטיבה ברת קיימא ליישוב סכסוכים. המדובר בהליך שעשוי לחסוך לבוחרים בו כסף וזמן רב, וזאת לצד עוגמת נפש רבה שעשוייה להיחסך כתוצאה מכך שהסכסוך כולו לא מתנהל בין כתלי בית המשפט על כל המשתמע מכך. במאמר שלפניכם תציג עו"ד אירית רייכמן  חמש שאלות ותשובות שעיקרן אפיק הגישור. אל תגידו שלא ידעתם.

מהם ההבדלים בין גישור לבוררות?

ההבדל העיקרי בין שני האפיקים הללו הוא שבניגוד להליך הבוררות המחייב, הליך הגישור אינו מחייב את הצדדים וניתן בכל שלב להפסיק את הליך הגישור. אשר על כן ברור כי התוצאה של הליך הגישור תהיה פשרה אשר תביא לידי ביטוי במידה זו או אחרת את האינטרסים של כלל הצדדים. במסגרת הליך הבוררות להבדיל, מחוייב הבורר לפסוק בין בעלי הדין.

להמשך קריאת הפוסט – עו"ד אירית רייכמן

עו"ד אירית רייכמן – על דחייה על הסף של תביעת אישה למשמורת

דחייה על הסף, היא מצב משפטי, בו דוחה בית המשפט את התביעה עוד בטרם הדיון אודותיה, ואף לא מאפשר להגיש את התביעה מחדש או דיון לגופו של עניין. במרץ 2011, השופט גרינברגר, קיבל את בקשתה של עו"ד אירית רייכמן ודחה על הסף שלוש תביעות, שהגישה אישה נגד בעלה בנושא מזונות, רכוש ומשמורת.

טענותיהם של הצדדים

הבעל טען באמצעות עו"ד אירית רייכמן בפני כבוד השופט גרינבגר, שופט בית משפט למשפחה (כיום שופט בית משפט המחוזי בירושלים), כי בית משפט למשפחה חסר סמכות לדון בתביעות האישה, כיוון שהבעל הגיש כנגד האישה בשנת 2007 תביעה לגירושין ולחילופין לשלום בית בפני בית הדין הרבני בירושלים.

לקריאת המשך הפוסט – עו"ד אירית רייכמן