אירית רייכמן – המשמעות הכלכלית של העברת דירת הצדדים במסגרת הליך גירושין
עו"ד אירית רייכמן, מגשרת ונוטריון בעלת משרד עו"ד המתמחה בדיני משפחה, צוואות וירושות מבהירה מס' סוגיות הקשורות בהליך גירושין וחוק מס שבח, כמובן כאשר לצדדים נכסי נדל"ן אשר במסגרת חלוקת הרכוש ביניהם נדרשים להסדיר את סוגיות המס הנלוות לכך.
לקריאת המשך הפוסט – עו"ד אירית רייכמן
אירית רייכמן, משרד עורכי דין ונוטריון – דיני משפחה וגישור
עו"ד אירית רייכמן – כיצד גישור יכול לעזור גם לכם
מאת: אירית רייכמן

על רקע תופעת הסחבת המתמשכת שהפכה למנת חלקם של כמעט כל בתי המשפט בישראל, הופך תחום הגישור לאלטרנטיבה ברת קיימא ליישוב סכסוכים. המדובר בהליך שעשוי לחסוך לבוחרים בו כסף וזמן רב, וזאת לצד עוגמת נפש רבה שעשוייה להיחסך כתוצאה מכך שהסכסוך כולו לא מתנהל בין כתלי בית המשפט על כל המשתמע מכך. במאמר שלפניכם תציג עו"ד אירית רייכמן חמש שאלות ותשובות שעיקרן אפיק הגישור. אל תגידו שלא ידעתם.
מהם ההבדלים בין גישור לבוררות?
ההבדל העיקרי בין שני האפיקים הללו הוא שבניגוד להליך הבוררות המחייב, הליך הגישור אינו מחייב את הצדדים וניתן בכל שלב להפסיק את הליך הגישור. אשר על כן ברור כי התוצאה של הליך הגישור תהיה פשרה אשר תביא לידי ביטוי במידה זו או אחרת את האינטרסים של כלל הצדדים. במסגרת הליך הבוררות להבדיל, מחוייב הבורר לפסוק בין בעלי הדין.
להמשך קריאת הפוסט – עו"ד אירית רייכמן
עו"ד אירית רייכמן – על דחייה על הסף של תביעת אישה למשמורת
![]()
דחייה על הסף, היא מצב משפטי, בו דוחה בית המשפט את התביעה עוד בטרם הדיון אודותיה, ואף לא מאפשר להגיש את התביעה מחדש או דיון לגופו של עניין. במרץ 2011, השופט גרינברגר, קיבל את בקשתה של עו"ד אירית רייכמן ודחה על הסף שלוש תביעות, שהגישה אישה נגד בעלה בנושא מזונות, רכוש ומשמורת.
טענותיהם של הצדדים
הבעל טען באמצעות עו"ד אירית רייכמן בפני כבוד השופט גרינבגר, שופט בית משפט למשפחה (כיום שופט בית משפט המחוזי בירושלים), כי בית משפט למשפחה חסר סמכות לדון בתביעות האישה, כיוון שהבעל הגיש כנגד האישה בשנת 2007 תביעה לגירושין ולחילופין לשלום בית בפני בית הדין הרבני בירושלים.
לקריאת המשך הפוסט – עו"ד אירית רייכמן
עו"ד אירית רייכמן – הבן ניצל את מצבה המעורער של אמו ומונה לה אפוטרופוס
מאת עו"ד אירית רייכמן
בתאריך 14.4.11 ניתנה צו מינוי אפוטרופוס לפי חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופוסות, התשכ"ב-1962, ע"י כב' השופט דניאל טפרברג בבימ"ש לענייני משפחה בירושלים. הצו למינוי אפוטרופוס ניתן בעקבות בקשה שהגישה עו"ד אירית רייכמן למינוי אפוטרופוס לאם.
בית המשפט לענייני משפחה בירושלים קיבל את בקשתה של עו"ד אירית רייכמן למנות אפוטרופוס לאם, לאחר שאחד הילדים ניצל את מצבה הקוגניטיבי הירוד של האם, ועשה פעולות כדי להשתלט על רכושה ולרשת את האם בעודה בחיים.
![]()
בקשה למינוי אפוטרופוס בשל מצב קוגניטיבי ירוד אותו ניצל אחד הילדים
הבקשה למינוי אפוטרופוס הוגשה בהתאם לסעיף 33 (ב) לחוק הכשרות המשפטית ע"י עו"ד אירית רייכמן המתמחה בדיני משפחה, אשר ייצגה את ילדיה האחרים של האם.
לקריאת הפוסט במלואו – עו"ד אירית רייכמן
עו"ד אירית רייכמן – מומחית לדיני משפחה, ירושה וגישור
עו"ד אירית רייכמן – ניצחנו בקרב אחד,עדיין לא במערכה כולה
הנשים שהגיעו לבית הלשכה ברחוב שופן היו נשים שהגיעו, שעשו זאת, שפרצו דרך לאחרות.אך במהלך רב שיח הסתמנה על מצ המאבק לשיוויון זכויות האישה.
אחת מהן היתה עו"ד אירית רייכמן
לחצו על התמונה להגדלה
עו"ד אירית רייכמן מומחית בדיני משפחה
עו"ד אירית רייכמן – בגירושין הילדים בדרך כלל הם הקורבנות העיקריים

גורלם של שני הילדים בני 18-10, מעיק כבר שנים את בתי המשפט, עד שהוחלט להיענות להמלצת רשויות הסעד ולהעבירם זמנית למרכז חירום לילדים בסיכון. האב אמר אתמול כי אמם של הילדים נגדי, הגיע הזמן שזה ייגמר. מנגד זועמת האם:..איך אפשר להוציא ילדים מאמם ולהעבירם למוסד? אערער על ההחלטה".
צוות בית הספר,שבו לומדים האחים, כתב לבית המשפט: "אנו חוששים שהמעבר למוסד יפגע קשות בילדים, ואין לנו ספק בשום אופן ואופן עדיפות על הבית שבו הם גדלים"
מתי מוציאים את ילד ממשמורת שני הורים?
עו"ד אירית רייכמן, מומחית לדיני משפחה:"במקרה של סכסוך גירושין,אם שני ההורים אינם מסוגלים לטפל בקטין, רשאי פקיד הסעד,לפי חוק הנוער,לפנות לבית המשפט בבקשה להוציא את הקטין ממשמורתם של רשות הסעד,אשר תקבע את מקום חסותו,או להורות על החזקתו במעון….
לקריאת המשך הכתבה – עו"ד אירית רייכמן
עו"ד אירית רייכמן מתמחה בדיני משפחה וגישור
אירית רייכמן מתוך עיתון גלובס:כיום בית המשפט למשפחה אינו בבחינת חותמת גומי לאישור הסכמי גירושין
כיום בית המשפט למשפחה אינו בבחינת חותמת גומי לאישור הסכמי גירושין, לכן האמור בכתבה לפיה עורכי דין מצליחים "להערים" על אחד הצדדים וכי הם " כר בלתי גדלה לטריקים משפטיים" ,אינו מדוייק, בית המשפט למשפחה כיום הינו בבחינת שער הברזל, שניתן לעבור דרכו רק לאחר קבלת "אישור" של ההסכם.
בתי המשפט אינם מאשרים כיום סעיפים בהסכם הגירושין. בהם האישה מתחייבת של תגיש תביעה להגדלת מזונות. פס"ד שיתן בבית המשפט העליון על ידי השופטת טובה שטרסברג בהן, קבע שמתן ערבות לאב על ידי אחיות האשה,לשלם כל סכום שיידרש לשלם לאם או לילדים, בגין תביעות שתוגשנה נגדו- בטלה ומבוטלת.
לקריאת המשך הכתבה – עו"ד אירית רייכמן
עו"ד אירית רייכמן מתמחה בדיני משפחה,גישור לגירושין



