ארכיון

Posts Tagged ‘סרבנות גט’

עו"ד אירית רייכמן על האפשרות לצמצום ואף ביטול חובת המזונות במקרה של "ילד מרדן"

אירית רייכמן

מה קורה במצב בו הילד מסרב לפגוש את אחד מהוריו, להגיע אליו כחלק מהסדר משמורת שנקבע ע"י ביהמ"ש, או אף מדבר אליו בשפה גסה ולועגת?

התשובה היא שע"פ רוב-לאור עיקרון "טובת הילד"- חובת ההורה לשלם עבור מגורי ילדו כמו גם עבור לבושו, חינוכו ומזונו אינה קשורה להתנהגותו של הקטין. עם זאת, במקרים קיצוניים של ילדים הנוהגים כלפי אחד מהוריהם בניכור מתמשך, רשאי בית המשפט להגדירם כ"מורדים" דבר שיאפשר את צמצום ואף את ביטול חובת המזונות ובלבד שהילד לא יגיע לחרפת רעב.

יש לציין כי הדברים נכונים בעיקר למערכת השפיטה האזרחית, בעוד אלו שייבחרו להתדיין בפני בית דין רבני- צפויים להחמרה עם הילדים ויד קלה יותר על הדק שלילת המזונות.
לאחרונה, שלל בית המשפט למשפחה בירושלים מזונות מילדה בת 17 שסירבה לראות את אביה במשך 3 שנים מאז שעזב את בית המגורים. לעומתה, אחיה בן ה-13, שנהג באותו אופן, ימשיך לקבל את מזונותיו, אך בסכום מצומצם יותר.

הבחנה בין קטינים קטנים לקטינים בוגרים

שיקול חשוב בשאלה האם לשלול או לצמצם את חובת המזונות הינו שאלת האחריות על ניתוק הקשר. במצב בו מדובר בילדים בוגרים, בעלי חשיבה עצמאית אשר מתנהגים באופן לא ראוי – יאפשר ביה"מש פגיעה במזונותיהם עד כדי שלילתם המוחלטת, לאור "אחריותם" על המצב והעובדה כי ניתן לצפות מהם להבין כי להתנהגותם השלכה כלכלית.

לעומתם, על ילדים קטנים המסרבים לקשר, לא יטיל ביהמ"ש עונש שכזה, בוודאי שלא באופן מוחלט לאור האשמת ההורה המשמורן ב"שטיפת המוח" של הילד, דבר שאין הילד אחראי לו. בנוסף, מקפיד ביהמ"ש לבחון את המאמצים הכנים שעושה ההורה השני למען שיקום וחידוש הקשר עם ילדיו – ככל שהוא לא עושה כן לא יפגעו במזונות הילדים.

[למאמרים נוספים בנושא דיני משפחה ומזונות - עו"ד אירית רייכמן]

האם סנקציה כספית עוזרת? בעיקרון כן אבל זו לא המטרה.

חשוב לציין כי רוב ההורים יעדיפו לשלם מזונות ובלבד להמשיך לראות את ילדיהם. ניתן לראות בסנקציה הכספית גם ניסיון להפעיל לחץ על ההורה המשמורן, שכן למעשה, כספי המזונות אינם מגיעים ישירות לילד, אלא להורה המשמורן ולכן הוא נפגע מביטול המזונות. יש לציין כי באחרונה ניתנו פסקי דין דומים לפיהם הוטלה סנקציה על ההורה המשמורן בגין ביקורים שאליהם לא הופיע הילד. כאשר הילד לא הופיע לביקור אצל ההורה השני בהתאם להסכם הגירושין, האם חויבה בתשלום קנס לאב.

ע"פ רוב, שלילת המזונות הינו הליך ארוך ומדורג הבוחן את ניסיונות הצדדים לגשר על הפער. בית המשפט מעוניין לראות תחילה את התנהגות הצדדים ותגובותיהם לסנקציות קלות יחסית ועל כן עד אשר יוכרז ילד כמורד, עשויות לעבור כמה שנים מרגע התחלת התנהגותו המבזה.

[למאמרים נוספים בנושא דיני משפחה ומזונות - עו"ד אירית רייכמן]

יחס ישיר בין התנהגות הקטין לחובת המזונות

בפסה"ד החדש, ישנה מגמה של ביהמ"ש למשפחה לקבוע יחס ישיר בין התנהגות הקטין המורד לחובת המזונות של אביו. למעשה, פסק הדין בפועל, עוסק בכימות ובתמחור כספי של היחסים בתוך המשפחה. סירובו של ילד להיפגש עם הורהו מהווה דרך, אומנם לא רצויה אך עדין אפשרית, לחמוק מחובת המזונות. שוויה הכלכלי של התנהגות אב המתאמץ לפגוש את ילדו המסרב עשויה להיות כמה אלפי שקלים.

ישאל השואל מדוע רק בעונשים מתעסק בית המשפט ולא בניסיונות שיקום היחסים. התשובה לכך הינה שראשית, אין בית המשפט יכול לחייב את הצדדים ללכת לטיפול אלא רק להציע זאת. בנוסף, לאורך כל התהליך בית המשפט מאפשר לצדדים שוב ושוב לשפר דרכיהם טרם יגיע העונש. בית המשפט מודע לכך שפגיעה במזונות הקטין לא תשפר את היחסים בתוך המשפחה ולכן זהו המוצא האחרון.

[למאמרים נוספים בנושא דיני משפחה ומזונות - עו"ד אירית רייכמן]

פיצויים לגבר בגין סרבנות גט

מאת עו"ד אירית רייכמן

גבר בן 83 הנשוי לאשתו בת ה 72 משנת 1991, במשך שנתיים ניסה לבקש גט מאשתו שסירבה ודבקה בדרישתה לשלום בית. בתביעת הגירושין ביה"ד הרבני קבע כי אין עילה לחייב את האישה בגט ועל הבעל לנהל עימה משא ומתן עד שתתרצה. הבעל טוען שהנישואים הגיעו לקיצם והתעקשותה של האישה הינה עוולה עליה מגיעים לו פיצויים נזיקיים בהתבססו על קביעת ביהמ"ש לפיה סרבנות גט מהווה עילה לפיצוי נזיקי. האישה מנגד טענה שפיצויי נזיקין קמים רק כאשר יש חיוב בגט מצד ביה"ד הרבני ואף הוסיפה וטענה כי האיש לא הוכיח את הנזקים שנגרמו לו ולא הוכיח כי התנהגותה מהווה סרבנות לשמה.

סרבנות גט – כיצד היא עילה לתביעת נזיקין? מהו פיצוי מכוח עוולת הרשלנות? מהו היקף הפיצוי בגין סרבנות גט? מה קבע בית המשפט ומהי פרשנותה על עו"ד אירית רייכמן בנושא? מענה לשאלות אילו במאמר המלא מאת עו"ד אירית רייכמן

[למאמרים נוספים - עו"ד אירית רייכמן]

סרבנות גט – לא כל כך משתלם – מתוך בלוג עו"ד אירית רייכמן

מאת: אירית רייכמן

תופעת סרבנות הגט נפוצה כיום בקרב נשים וגברים כאחד, אך עבור הנשים השפעותיה הרסניות פי כמה. על פי ההלכה היהודית , נשים אינן יכולות לקבל היתר נישואים בלא גט, בעוד שבעבור גברים מאפשרת ההלכה (במקרים נדירים אמנם) לתת היתר זה.

גברים יכולים לחיות חיי משפחה מלאים עם בנות זוגם ולהביא לעולם ילדים מבלי חשש מפני ממזרות, בעוד נשים נשואות החוששות מפני מגבלות חיתון של צאצאיהן העתידיים, דהיינו לידת ממזר, ימנעו מללדת ילדים.

קשה מכל הוא מצבן של נשים דתיות, אשר על פי ההלכה אסורות לאיש מלבד הבעל עד לקבלת גט. על נשים אלו נגזרת בדידות קשה, ללא כל קשר אינטימי עם בן זוג, עד לקבלת הגט המיוחל אם בכלל.

לפוסט המלא – אירית רייכמן

מידע נוסף וחשוב – אירית רייכמן

מאמרים בנושאי גישור – אירית רייכמן

Follow

Get every new post delivered to your Inbox.