[מאת : עו"ד אירית רייכמן]
מהי הטרדה מאיימת, כיצד יש לפעול כאשר סובלים מהטרדה מכל סוג שהוא ומהי סמכותו של בית המשפט בעניין?
לעיתים רבות אנו שומעים על מצבים בהם אדם מוטרד על ידי אדם אחר באמצעות איומים, מעקבים, הטרדות טלפוניות, מכתבי נאצה, פגיעה מכוונת ברכוש או בשמו הטוב ולמעשה – השתלטות מוחלטת על חייו. התנהגות זו גורמת לאדם הנפגע לחוש פחד המלווה אותו בחיי היומיום, מפריע בפעולות פשוטות וגורם לנפגע לשיתוק ולתחושה ממשית כי חייו בסכנה מתמדת.
הטרדה מאיימת (STALKING) כפי שהחוק קובע, היא הטרדתו של אדם בידי אדם אחר, בכל דרך שהיא , או נקיטת איומים כלפיו, בנסיבות הנותנות בסיס סביר להניח כי המטריד או המאיים עלול לשוב ולפגוע בשלוות חייו, בפרטיותו או בחירותו של האדם, או כי הוא עלול לפגוע בגופו.
הטרדה מאיימת תופסת מקום נכבד גם באלימות בתוך המשפחה, כאשר אישה מוטרדת על ידי בעלה באופן בו היא נתונה לשליטתו המלאה, למעקביו ולהטרדותיו.
בדרך כלל תופעה זו ידועה לנו כאשר אישה וגבר נקלעים לסכסוך משפטי ביניהם, בו אחד הצדדים מאבד שליטה ומטריד באופן יומיומי את הצד האחר.
הסיבות להטרדה מאיימת יכולות להיות בעיות נפשיות, בעיות קליניות, רצון לנקמה בבן הזוג המבקש להתגרש, אובססיית התאהבות או כל אובססיה אחרת.
[למאמרים נוספים מאת עו"ד אירית רייכמן]
החוק למניעת הטרדה מאיימת
בשנת 2001 חוקקה הכנסת את החוק למניעת הטרדה מאיימת, שנועד להגן על אדם מהטרדתו על ידי כל אדם אחר ובכלל זה בן משפחה. הכלי העיקרי לביצוע חוק זה הוא "צו מניעת הטרדה מאיימת", אותו רשאי להוציא בית המשפט כדי למנוע מאדם להטריד את הנפגע, בכל דרך ובכל מקום, לאיים עליו, לבלוש אחריו, לארוב לו וליצור עמו קשר.
חשיבות הגשת בקשה לצו מניעת הטרדה מאיימת, הינה הפסקת ההטרדה והשבת השלווה והשקט לחיי המוטרד, ויש ביכולתה למנוע מצב של סכנה ממשית לחיי הנפגע. הגשת הבקשה נעשית בבית המשפט לענייני משפחה (אם מדובר בבן משפחה), בבית משפט השלום (אדם אחר), או בביית המשפט לנוער (אם מדובר בקטין).
על פי חוק, האנשים הבאים רשאים לבקש צו מניעת הטרדה מאיימת. הנפגע או אדם אחר מטעמו, היועץ המשפטי לממשלה או נציגו; התובע המשטרתי; פקיד סעד שהתמנה על פי חוק הנוער.
במקרה של הטרדה מאיימת, מאפשר החוק לתת צו "במעמד צד אחד" וזאת ללא נוכחות המטריד בבית המשפט ואף ללא ידיעתו. ההחלטה על מתן צו הטרדה מאיימת תעשה בו במקום על ידי בית המשפט. כאשר ניתן צו כזה, מחויב בית המשפט לקיים דיון, בנוכחות שני הצדדים, בהקדם האפשרי ולא יאוחר משבעה ימים מיום מתן הצו.
כיצד לפעול בעת הטרדה
יש להגיע לתחנת המשטרה הקרובה לביתך ולהגיש תלונה. אם ההטרדה נמשכת, יש להמשיך ולהתלונן במשטרה, יש להתרחק מהגורם המטריד ולהיות בחברת אנשים קרובים לך. כמו כן, יש לגשת לבית המשפט הרלוונטי ולהגיש בקשה למתן צו הטרדה מאיימת במעמד צד אחד, יצוין כי הבקשה אינה עולה כסף. ההחלטה כתביעה לצו הטרדה מאיימת תינתן עוד באותו היום. יש לצרף לתביעה העתק תלונה מהמשטרה, תמונות ותצהיר עדים אם יש. תוקף הצו יינתן עד שישה חודשים ובית המשפט רשאי להאריך את תוקפו לתקופה כוללת של עד שנה. יודגש כי באם בית המשפט ימצא כי הבקשה להטרדה מאיימת אינה כנה ו/או הינה קנטרנית, הוא רשאי להטיל על מי שביקש את הצו הוצאות לטובת המדינה ולטובת הצד שנפגע, וכן פיצוי נאות למי שנפגע מהגשת הבקשה.
הכותבת עו"ד אירית רייכמן היא בעלת המשרד לעריכת דין המתמחה לאורך השנים בדיני משפחה וגישור
