עו"ד לגירושין – 12 עצות זהב בתהליך גירושין

"סוף מעשה במחשבה תחילה" – בטרם נקיטת הליכים משפטיים בבית המשפט לענייני משפחה או בבית הדין הרבני, ראוי לזכור כי קיים מגוון רחב של פעולות בסיסיות בהן יש לנקוט על פי הפירוט כדלקמן:

מאת: עו"ד לגירושין | אירית רייכמן 

סייג לחכמה – שתיקה
1. פנייה לייעוץ משפטי מקדים לצורך בדיקת הזכויות והמצב המשפטי
הליכים משפטיים כגון פירוד וגירושין מצריכים בדיקת זכויותיך והמצב המשפטי, בנושא רכוש, מזונות, משמורת ילדים, הסדרי ראיה, גירושין וכיוצא באלה. כמו כן עורך דין בענייני משפחה יכול לייעץ לך האם המקרה מתאים להליך "גישור" או שמא כדאי למהר ולפתוח תיק בבית הדין או בבית המשפט לענייני משפחה, וזאת על מנת שלא ייווצר מצב שבן הזוג שלך יפתח בהליכים בערכאה שאינה מתאימה לך ויעמיד אותך במצב נחות. ייעוץ מקדים מסוג זה יכול למזער נזקים ולחסוך כספים רבים בעתיד.
2. שמירה על חשאיות
עליך להימנע ככל הניתן מלחשוף את צעדיך המשפטיים לסביבתך הקרובה וגם לחברים אשר עלולים לעתים להדליף מידע. שמירה על חשאיות מחייבת להימנע משיחות טלפון ו/או שליחת מיילים, העלאת פוסטים בפייסבוק ו/או תמונות בפייסבוק לאור העובדה כי קיימת אפשרות שהמחשב והטלפון נתונים להאזנה מצד בן הזוג, דבר שניתן להשתמש בו בערכאות המשפטיות.

לקריאת הפוסט במלואו לחצו על – הסכם גירושין

עו"ד לגירושין – תביעת פיצוי עקב סרבנות לגט

תביעת אישה נגד בעלה לפיצוי כספי בגין הנזקים שנגרמו לה בשל העובדה כי הבעל סירב ליתן לה גט.

מאת: עו"ד מגשר אירית רייכמן

הצדדים אינם מתגוררים יחד החל משנת 2008 והחל משנת 2006 לא קיימו יחסי אישות.

בשנת 2006 האישה הגישה לבית הדין הרבני תביעת גירושין והאיש הגיש תביעה לשלום בית. במהלך ההליכים המשפטיים בבית הדין, האישה עזבה את בית המגורים המשותף.

האישה טענה כי מאז שהחלו ההליכים בבית הדין הרבני היא אינה יכולה לשקם את חייה ולהינשא בשנית. העובדה כי בעלה מסרב ליתן לה גט, גורמת לה עוגמת נפש רבה, בושה, בדידות, היעדר חיי אישות, פגיעה בשמה הטוב וצער. כמו כן ציינה האישה כי ככל שעוברות השנים קטנים סיכוייה למציאת בן זוג חדש. ניסיונותיה הבלתי פוסקים לקבלת הגט וסירובו של הבעל גרמו לה להפסד ימי עבודה ולבזבוז שעות רבות בדיונים בבתי הדין הרבנים ובבתי משפט.

בית הדין הרבני קבע בפסק הדין כי אין סיכוי לשלום בית בין הצדדים, והמליץ לצדדים להגיע להסכם גירושין.

בית המשפט למשפחה קבע כי כשיש המלצה או חיוב גט ע"י החלטה או פסק דין של בית הדין הרבני, ובן הזוג מסרב להתגרש, ניתן להגיש נגד מי שמסרב להתגרש תביעה נזיקית מכח עוולת הרשלנות או מכח הפרת חובה חקוקה, המזכה בפיצוי כספי את בן הזוג מסורב הגט.

יתרה מכך, גם כשבית הדין לא נתן החלטה המחייבת או ממליצה לגירושין, עשוי מי שסרב להתגרש, גבר או אישה, להיתבע בעוולת הרשלנות.

לקריאת הפוסט במלואו לחצו על – ייעוץ לגישור

אירית רייכמן – המשמעות הכלכלית של העברת דירת הצדדים במסגרת הליך גירושין

במסגרת הליך גירושין פעמים רבות עולות סוגיות הקשורות במקרקעין וזאת במסגרת חלוקת הרכוש של בני הזוג. במצב זה, מתווספות סוגיות משפטיות נוספות לתוך המטריה של דיני המשפחה ואחת מהן הינה השפעתו של חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), תשכ"ג-1963 (להלן: "חוק מס שבח") על הליך הגירושין.

 

 

עו"ד אירית רייכמן, מגשרת ונוטריון בעלת משרד עו"ד המתמחה בדיני משפחה, צוואות וירושות מבהירה מס' סוגיות הקשורות בהליך גירושין וחוק מס שבח, כמובן כאשר לצדדים נכסי נדל"ן אשר במסגרת חלוקת הרכוש ביניהם נדרשים להסדיר את סוגיות המס הנלוות לכך.

 

לקריאת המשך הפוסט – עו"ד אירית רייכמן

 

אירית רייכמן, משרד עורכי דין ונוטריון – דיני משפחה וגישור

עו"ד אירית רייכמן- מחוזי קבע תקדים בדבר צירוף חברות בעל להליך גירושין

ניתן לצרף חברות כצדדים שלישיים להליכי גירושין בין בני זוג, בבית המשפחה לענייני המשפחה, למרות שאינן בני משפחה. כך קבע ביהמ"ש המחוזי בי-ם בהחלטה תקדימית, בדחותו ערעור של הבעל נגד בקשת אשתו לצרף חברות שבבעלותו לתיק התביעה.

בני הזוג היו נשואים מאז שנת 1987. במהלך השנים נולדו להם ארבעה ילדים. לאחר כעשר שנים, החלו בהליכים משפטיים, שבמרכזם הגישה האישה תביעת רכוש בבית המשפחה לענייני משפחה. במסגרת זו, ביקשה האישה לצרף להליף שתי חברות פרטיות, שהבעל מחזיק במחצית ממניותיהן ושהוא רשום כמנהלן היחיד. אחת החברות עוסקת בענף התכשיטים והאחרת בעסקי קבלנות וחקלאות.

האישה טענה, באמצעות עו"ד אירית רייכמן, כי הבעל איים שירוקן את החברות מתוכן ומהון, מה שעושי לפגוע בזכויותיה העתידיות. לדבריה, הבעל שולט ביד רמה בניהול החברות ובפעילותן הכלכלית והעיסקית, מתוקף היותו רו"ח מצליח. עוד טענה עו"ד אירית רייכמן, כי במועד הגשות התביעות ע"י האישה, החזיק הבעל במלוא הבעלות בחברת התכשיטים, וכי רק בעקבות ההליכים המשפטיים הוא הקטין את אחזקותיו באופן מלאכותי ע"י צירוף שותף סביל.

מה טען הבעל ? כיצד נימק ביהמ"ש את החלטתו? על כך בכתבה במלואה מתוך "גלובס" המצורפת למטה

אירית רייכמן היא עו"ד לגירושין וענייני משפחה ואף מומחית לגישור

עו"ד אירית רייכמן – כשמתגרשים, לפעמים גם הילדים מתגרשים מהורה אחד

ככה זה כאשר האב שמוצא מאהבת מותיר מאחור אישה נבגדת ומתוסכלת , שהיא במקרה גם אם ילדיו – נוצר תיעוב של הילדים כלפיו, או כפי שקרויה התופעה :  ניכור הורי.

כשחנה הייתה בת 38 , אם לשלוש (בנות 18, 16 ושנתיים), בעלה עזב את הבית לטובת מאהבת, נסע עימה לארה"ב ורוקן את חשבונות הבנק המשפחתיים. חנה אומנם השתדלה שלא לדבר עליו בפני הבמנות, אך כשהן גילו על עניין החשבונות היו מבולבלות. כעבור חצי שנה חזר עם מתנות רבות, סיפר שרומן נגמר ותוך זמן קצר התחתן עם אישה אחרת והודיע לבנותיו כי הן חלק ממשפחתו החדשה. הן קיבלו זאת קשה ומאד החליטו להוציאו מחייהן.

במקרה של ניכור הורי, יכול ההורה "לפנות לבית-המשפט, לבקש הסדרי ראייה ולהגיש בקשה לפי פקודת ביזיון בית-המשפט‭,"‬ אומרת עו"ד אירית רייכמן, מומחית לדיני משפחה מי-ם".
"הרבה פעמים מתייחסים בסלחנות להסתה, תולים את האשם במעשיו של האב, בודקים מה הוא עשה שהילדים לא רוצים לראות אותו. רק במקרים מאוד קיצוניים של ניכור הורי, כשהילד נמצא בסיכון אצל ההורה המשמורן, מוציאים אותו ממשמורת זו". כמשפטנית,מוסיפה עו"ד אירית רייכמן "הייתי ממליצה לאב להגיש בכל מקרה תביעה למשמורת, גם אם אין סיכוי שיקבל את זה, כי אז בית-המשפט מתייחס לזה יותר ברצינות וגם יש סיכוי גדול יותר שייעשה משהו מעשי בעניין הסדרי הראייה. עדיף לדרוש את המקסימום כדי לקבל אחר כך את המינימום. בית-המשפט מפנה את הצדדים למומחים, לגישורים, לשיחות, לטיפולים, אבל בפועל במקרים רבים לא עושים כלום‭."

עוד על ניכור הורי על סוגיו והשלכותיו הרגשיות והמשפטיות בכתבה המלאה שעלתה בוואי נט – עו"ד אירית רייכמן

עו"ד אירית רייכמן – תקדים : חברות שבבעלות הבעל צורפו לתיק גירושין

בצעד תקדימי דחה בית המשפט המחוזי ערעור של רואה חשבון, שאשתו בנפרד ,שיוצגה על ידי עו"ד אירית רייכמן, ביקשה לצרף חברות שבבעלותו לתיק הגירושין.

לפני שבועיים דחה ביהמ"ש המחוזי בעיר, בצעד תקדימי, את ערעורו של עצמאי שאשתו בנפרד דרשה לצרף חברות פרטיות שבבעלותו לתיק הגירושין שלהם.

בני הזוג נפרדו לפני כשמונה שנים, לאחר עשר שנות נישואים. לאחר הפרידה איים הגבר, רואה חשבון מצליח שעסק בניהול חברות העוסקות בתכשטים, קבלנות וחקלאות והחזיק ב 50% ממניותיהן- כי ירוקן את החברות מתוכנן ומהונן, דבר שיפגע בזכויותיה העתידיות של רעייתו בנפרד.

עו"ד אירית רייכמן, המייצגת את האשה, טענה בבית המשפט כי "במועד הגשת התביעות החזיק הבעל 100% ממניות אחת החברות ובעקבות ההליכים המשפטיים בין בני הזוג הקטין את החזקותיו באופן מלאכותי".

עוד בכתבה המלאה שפורסמה ב"כל העיר" – עו"ד אירית רייכמן:

עו"ד אירית רייכמן – המחוזי קבע כי יש לשלם מזונות זמניים גם לבעלות נכסים

מובא מהאתר של עו"ד אירית רייכמן

המחוזי מבקר את החלטת ביהמ"ש לענייני משפחה שלפיה כדי שייפסקו לאישה מזונות זמניים, עליה להוכיח צורך מיידי בקבלת סעד

שופט ביהמ"ש המחוזי בי-ם משה דרורי פסק באחרונה באופן חריג מזונות זמניים לאשה, אף על פי שהיא בעלת נכסים רבים. בכך הפך המחוזי החלטה של בית המשפט לענייני משפחה שקבעה כי "כשהאשה היא בעלת רכוש שממנו תוכל להתפרנס בכבוד עד להכרעה בתביעתה, אין הצדקה למתן סעד זמני".

על החלטה זו הגישה האשה ערעור באמצעות עו"ד אירית רייכמן.

השופט דרורי פסק כי כאשר יש פער כלכלי בין הבעל לאשה, יש להביא בחשבון שיקול נוסף והוא, כי אי פסיקת מזונות בשיעור הולם תיצור פערי כוחות בין בני הזוג בעת המשא ומתן לגירושים ובעת ההליכים המשפטיים. לדבריו יש לפעול ככל שניתן ליצור שוויון כלכלי בין בני הזוג, כך שבמשא ומתן לגירושים , הם יהיו במצב כלכלי שווה.

עוד על פסיקת השופט דרורי בכתבה המלאה המצורפת מטה, שנלקחה מדה מרקר

עו"ד אירית רייכמן, היא עו"ד המתמחה בדיני משפחה, גירושין וגישור

עו"ד אירית רייכמן – מתן מזונות זמניים לחיזוק האישה במו"מ

מובא מתוך האתר של עו"ד אירית רייכמן

כידוע, אישה זכאית לדמי מזונות מבעלה עד לקבלת הגט ממנו.
ברוב תיקי הגירושין, תובעת האישה מזונות וכמעט תמיד מתעורר הצורך במזונות זמניים בשל התמשכות ההליכים.

בעליון הדגישו בעבר, שמאחר ששלב הדיון במזונות זמניים הוא שלב ראשוני, וטרם נשמעו ראיות, על השופט לקבוע בזהירות רבה את יכולתו הכספית של האב ואת צרכי הקטין, תוך שימת דגש על העובדה שמדובר בסעד זמני, המתבסס על ראיות לכאוריות בלבד. היו שופטים שצמצמו את חובת המזונות הזמניים.

בפני השופט משה דרורי מבית המשפט המחוזי בירושלים הובא בקשת רשות ערעור שהגישה אישה, שבית המשפט לענייני משפחה בעיר סירב לפסוק לה מזונות זמניים. מדובר במשפחה שחיה ברמת חיים גבוהה, גרה בווילה מפוארת בת שלושה מפלסים(שעלות החזקתה החודשית למעלה מ-6000 ש"ח) והחזיקה שני רכבים. בני המשפחה בילו בחופשות בארץ ונסעו לחו"ל פעמיים-שלוש בשנה. האישה, שיוצגה ע"י עו"ד אירית רייכמן וזיוה פוקס, טענה כי בעלה הוא בעל חברה ומוציא חשבוניות בסך מיליון שקל בשנה, ואילו היא אינה עובדת, בין היתר בשל סיבות רפואיות.

מה טענה האישה ומה פסק ביהמ"ש? זאת בכתבה המלאה מתוך גלובס המצורפת למטה

עו"ד אירית רייכמן היא מומחית לדיני משפחה וגישור

נכסי קריירה – תשלום חד פעמי או תשלומים עתיים? (מתוך הבלוג של עו"ד אירית רייכמן)

מאת: עו"ד אירית רייכמן

הכותבת: עו"ד אירית רייכמן, מומחית לדיני משפחה

נכסי קריירה מתייחסים לכושרו של אדם להשתכר במהלך הנישואין. פרט לכישוריו של האדם, כושר זה מורכב גם מיסודות נוספים, כמו: השכלה, ניסיון ומוניטין שנרכשו לאורך תקופת הקשר הזוגי, וכן מרכיב הויתור שעשה כל אחד מבני-הזוג עבור העזר שכנגד.

"נכסי הקריירה", הם נכסים אישיים הטבועים באדם. להבדיל מנכסים אחרים שצוברים בני הזוג, אין זו שותפות הצריכה פירוק. ודוק: מדובר אך ורק בפער שנוצר במהלך הנישואין, עקב הנישואין. יש לגרוע מן הפער הזה את התרומה לכושר ההשתכרות שבאה מכישרון אישי וכן את זו שנוצרה קודם לתחילת הקשר הזוגי או לאחר שפורק.

(למאמרים נוספים: אירית רייכמן)

יש להדגיש כי צורת ותנאי התשלום של "נכסי הקריירה" במקרה של גירושין, משתנה ממקרה למשנהו ותלויה בנסיבותיו. כמו לכל דבר, ישנם יתרונות וחסרונות לכאן ולכאן.

כשמדובר בפער ניכר בין בני זוג , הנוצר כתוצאה מכך שצד אחד צבר נכסי קריירה ואילו הצד השני היה אמון על הבית פנימה, ראוי לחול הכלל של תשלום חד פעמי. בפסק דין שנתן בשנת 2004, סבר בית המשפט העליון כי ככל שהדבר אפשרי, יש להעדיף את שיטת התשלום החד-פעמי – וזאת מן הטעם המרכזי שהוא מקל על הפירוד, על ידי כך שהוא מאפשר הימנעות משימור הקשר הכלכלי בין בני הזוג, במידה ואינם רוצים מכך. בנוסף, התשלום החד פעמי מאפשר לבן הזוג המקבל אותו וודאות כלכלית ותכנון לטווח הארוך.

על היתרון של תשלומים עיתיים עבור המשלם וסיפורי מקרים משני צדי הסקאלה הכנסו: אירית רייכמן