עו"ד לגירושין – תביעת פיצוי עקב סרבנות לגט

תביעת אישה נגד בעלה לפיצוי כספי בגין הנזקים שנגרמו לה בשל העובדה כי הבעל סירב ליתן לה גט.

מאת: עו"ד מגשר אירית רייכמן

הצדדים אינם מתגוררים יחד החל משנת 2008 והחל משנת 2006 לא קיימו יחסי אישות.

בשנת 2006 האישה הגישה לבית הדין הרבני תביעת גירושין והאיש הגיש תביעה לשלום בית. במהלך ההליכים המשפטיים בבית הדין, האישה עזבה את בית המגורים המשותף.

האישה טענה כי מאז שהחלו ההליכים בבית הדין הרבני היא אינה יכולה לשקם את חייה ולהינשא בשנית. העובדה כי בעלה מסרב ליתן לה גט, גורמת לה עוגמת נפש רבה, בושה, בדידות, היעדר חיי אישות, פגיעה בשמה הטוב וצער. כמו כן ציינה האישה כי ככל שעוברות השנים קטנים סיכוייה למציאת בן זוג חדש. ניסיונותיה הבלתי פוסקים לקבלת הגט וסירובו של הבעל גרמו לה להפסד ימי עבודה ולבזבוז שעות רבות בדיונים בבתי הדין הרבנים ובבתי משפט.

בית הדין הרבני קבע בפסק הדין כי אין סיכוי לשלום בית בין הצדדים, והמליץ לצדדים להגיע להסכם גירושין.

בית המשפט למשפחה קבע כי כשיש המלצה או חיוב גט ע"י החלטה או פסק דין של בית הדין הרבני, ובן הזוג מסרב להתגרש, ניתן להגיש נגד מי שמסרב להתגרש תביעה נזיקית מכח עוולת הרשלנות או מכח הפרת חובה חקוקה, המזכה בפיצוי כספי את בן הזוג מסורב הגט.

יתרה מכך, גם כשבית הדין לא נתן החלטה המחייבת או ממליצה לגירושין, עשוי מי שסרב להתגרש, גבר או אישה, להיתבע בעוולת הרשלנות.

לקריאת הפוסט במלואו לחצו על – ייעוץ לגישור

עו"ד לגירושין – הצעת חוק חדשה – גביית מזונות דרך הוצאה לפועל

הצעת חוק חדשה אשר הונחה על שולחן הכנסת בשלהי השבוע שעבר קובעת כי החל מחודש ינואר 2013 ימוסד בחוק "מסלול מזונות" ייחודי אשר יאפשר להוצאה לפועל להיכנס לנעלי הזוכה ולגבות במקומו את חוב המזונות. הצעת החוק הוגשה על רקע נתון לפיו 60% מהזוכים הפרטיים הן נשים אשר במסגרת הליכי ההוצאה לפועל אינן מיוצגות על ידי עורך דין ומכאן שהן מתקשות לגבות את החובות המגיעים להן על פי חוק. סברה נוספת היא שזוכים רבים נמנעים מפתיחתו של הליך גבייה אל מול החייבים וזאת מחשש לפעולות נקם אפשריות מצדם – שאף עלולות לפגוע בילדים המשותפים.

מאת: עו"ד לגירושין אירית רייכמן

מסלול מזונותבמידה ותתקבל הצעת החוק המהווה תיקון לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז, 1967 הרי שמראשית שנת 2013 יופעל "מסלול המזונות" בכמה לשכות הוצאה לפועל ברחבי הארץ. במסגרת המסלול ניתן יהיה לבצע פסק דין למזונות במקרים בהם הזוכה הוא אדם פרטי המבקש לקבל מזונות לזכות ילדו הקטין וגם בעבור המוסד לביטוח לאומי המהווה זוכה ב-56% מתיקי ההוצאה לפועל (וזאת לעומת 44% שהינם זוכים פרטיים).

לקריאת הפוסט במלואו לחצו על – הסכם משמורת משותפת

עו"ד לגישור אירית רייכמן מתמחה ב- הסכם גירושין, הליך גישור, הסכם גישור, הסכם משמורת משותפת ועוד…

החלטת השופט: ניתן לבדוק מי האב גם ללא הסכמת הנבדק

בחודש שעבר דחה בית המשפט המחוזי בבאר שבע בקשת ערעור על החלטת בית משפט לענייני משפחה באשדוד (כב' הש' שרית גולן, ס.נ), לפיה חויב הגבר לבצע, על אף התנגדותו, בדיקה גנטית לקשרי משפחה במסגרת תביעת אבהות שהוגשה נגדו. דחיית הערעור על ידי בית המשפט המחוזי מקנה להחלטה משנה תוקף תקדימי, היות ובדיני המשפחה בישראל נוהגים להשתמש בבדיקת האבהות ככלי משפטי מחייב רק לעתים נדירות.

תביעת האבהות הוגשה, בעקבות טענתה של האם כי הגבר הוא אביו הביולוגי של בנה (בן ה- 16 כיום), שנולד במהלך קשר רומנטי של מספר שנים. המעניין במקרה זה, הוא שהגבר, על פי פסק הדין, אינו מכחיש את אבהותו ומתייחס לנער  כבנו לכל דבר ועניין וכך גם הנער אליו.

הגבר התנגד לבדיקת אבהות וטען כי האם הגזימה בפני בית המשפט כשתיארה את חוזקו של הקשר הרומנטי ביניהם וכי מעולם לא קיים עימה מערכת יחסים מחייבת. הגבר אומנם הודה כי התגורר עם האם לפרקים, סייע לה כספית בתדירות חודשית, תמך בה בתקופת ההיריון ואף נתן הלוואה למימון ברית המילה. הגבר גם הודה כי נקשר אל הקטין, אוהב אותו כבנו, תמך בו לאורך כל חייו ותומך בו גם היום.

האמת עשויה להזיק

בכתב ההגנה טען הגבר כי הוא נוטה להאמין שהקטין הוא בנו, אם כי אינו בטוח בכך הואיל ולטענתו האם קיימה מערכת יחסים גם עם גברים אחרים. בבסיס התנגדותו לבדיקת האבהות עומדת הטענה שאין זה מטובתו של הנער לברר את האבהות ע"י בדיקה גנטית

לקריאת הפוסט במלואו – עורך דין לגירושין

עו"ד אירית רייכמן מתמחה בדיני משפחה ובעריכת הסכם גירושין והליך גישור

בית המשפט חייב סרבנית גט בתשלום פיצויים לבעלה

לא מעט אנשים אשר הורגלו לראות את המושג "סרבן גט" בכותרות, יופתעו לדעת שתופעת סרבניות הגט קיימת גם היא. במקרה שלפנינו, בני זוג שהיו נשואים במשך 33 שנים, כאשר לאור עקרות האישה – לא הצליחו להביא ילדים לעולם ולאור כך רצה הבעל, למורת רוחה של האישה, להתגרש.

מובא ע"י עורך דין לגירושין, אירית רייכמן

 

 

בקשתו הראשונה של הבעל לגירושין, עלתה כבר בשנת 1986, על רקע עקרותה של האישה ואי היציבות שביחסיהם. באותה עתירה, דחה בית הדין את התביעה ושלח את הגבר בחזרה לביתו להשכין שלום בית וסגר את התיק.

בשנת 2003, נפרדו בני הזוג באופן סופי (הסכם גירושין) והגבר פנה שוב לבית הדין לחיוב האישה בגט. במקרה זה שוב טען הגבר כי הסיבה לכך היא עקרותה של האישה. בתגובה, סירבה האישה לגירושין.

בתאריך 7.7.2004, נבחנה מחדש עילת הגירושין לפי טענות הצדדים ובית הדין קבע כי האישה מחוייבת לקבל את הגט: "הואיל ועל פי הבדיקות שערכו הצדדים מתברר כי הבעל יכול להביא ילדים לעולם והאשה אינה יכולה להביא אלא אם כן תעבור ניתוח אשר מסכן אותה, ולכן חייבה לקבל גט לאלתר ולפתוח תיק לסידור גט".

 

לקריאת הפוסט במלואו – עו"ד מגשר

בוגדים בבני הזוג? אולי תצטרכו לשלם פיצויים

בחודש יולי האחרון, הכיר לראשונה השופט אסף זגורי מבית המשפט לענייני משפחה בטבריה, בזכותו של הבעל להגיש תביעת פיצויים, כנגד אשתו אשר בגדה בו וקיימה יחסים עם אחר בזמן שהיו נשואים. (הסכם גירושין)

מובא ע"י עו"ד לגירושין אירית רייכמן

עד כה, שופטים נהגו לדחות על הסף תיקים מסוג זה, בטענה שאמנם הצד שבו "בגדו" מרגיש נפגע, אך פירוקה של זוגיות הוא תוצאה של משוואה מורכבת בהרבה מאשר "אשם" של צד זה או אחר.

 

 

במקרה המדובר, הבעל  ביקש לחייב את אשתו לשעבר, לה היה נשוי במשך 17 שנים, – עד שנת 2010, בתשלום פיצויים בגין הפרת תנאי הנישואין, תוך בגידות מרובות בו. מתוך החלטת במ"ש ן: "לדבריו, התנהגותה של  המבקשת משך נישואיהם ובעיקר העובדה כי קיימה יחסים עם גברים אחרים בעת נישואיהם הסבה לו נזקים בלתי הפיכים בדמות כאב וסבל, עגמת נפש, טיפוליים פסיכולוגיים בגין נזק נפשי, אבדן הנאת החיים, מתח וכדומה".

 

לקריאת הפוסט במלואו – הליך גישור

אירית רייכמן – על חוק המקרקעין והתייחסותו לסוגיות רכוש בגירושין

חוק המקרקעין, תשכ"ט-1969 מסדיר את סוגית משפטיות רבות, כך לדוגמא סוגי הזכויות הקיימות במקרקעין. בתוך כך, גם במסגרת הליך גירושין (הסכם גירושין)בין בני זוג יש לשים לב להוראותיו הרלוונטיות של חוק המקרקעין העשויות להשפיע על סוגית חלוקת הרכוש בין הצדדים.

 

 

יש לציין כי הפניה לחוק המקרקעין תהיה כמובן כאשר במסגרת המחלוקות בין הצדדים נמצא נכס מקרקעין, אשר במרבית הפעמים מדובר בבית המגורים המשותף של הצדדים.

 

 

עו"ד לגירושין אירית רייכמן, מגשרת ונוטריון, בעלת משרד עו"ד המתמחה בדיני משפחה, ירושה וצוואה מסבירה כי חוק המקרקעין מתייחס לסוגית הרכוש של דירת המגורים של בני הזוג.

 

לקריאת הפוסט במלואו – עו"ד אירית רייכמן